נלך בשלום
הקדמה

שבריריות מרקם היחסים והאמון בין יהודים וערבים מושתתת על אי-אמון הדדי וחשש כי תרבותו, אמונותיו והאידיאולוגיה של כל צד אינם מאפשרים לצד השני קיום באזור.
הקונפליקט היהודי ערבי מתמקד בבעלות  על המרחב. בעלות המתבטאת הן בבעלות פיסית והן בבעלות תרבותית על שמות של מקומות, משמעות של מקומות (למשל, קברי קדושים), וההיסטוריה של המקומות. הקונפליקט מתאפיין בשיח דיכוטומי שמונע הכלה של שתי התרבויות זו לצד זו במרחב. שני הצדדים חשים כי תרבותו של השני מאיימת על עצם קיומם התרבותי.
בחינוך הממלכתי במגזר הערבי והיהודי אין התייחסות למורשת הערבית- פלסטינית הנוגעת לזיכרון נוכחותו בארץ. כפועל יוצא מכך ישנה רק התייחסות מועטה לתרבות החומרית ולמורשת הטבע הערבית הכרוכות בתחומי ישראל (למשל, אין התייחסות לבעיית הבדואים בנגב ואין התייחסות למקומו של המדבר בתרבות הערבית). את הנרטיב היהודי מקבל הציבור הערבי בלימודי החובה בבית הספר, אף כי באופן חלקי. בעיני רוב הציבור הערבי נרטיב זה אינו מותיר להם מקום של כבוד במדינת ישראל. 

כל מאמץ לחיזוק הדמוקרטיה והחברה האזרחית בישראל, פירושו בראש ובראשונה מאבק לקידום השוויון התרבותי והאזרחי של המיעוט הערבי-פלסטיני. מאבק זה כמובן, נערך בעיקר במישור הפוליטי, אולם, כדי לספק לשינוי בסיס איתן בקרב הציבור, הן היהודי והן הערבי, וכדי שמאורעות כמו אוקטובר 2000 לא יגרמו לקריסת מוחלטת של האמון ההדדי, יש לפעול באופן מושכל לחיזוק התשתית בחברה האזרחית באמצעות כלים חינוכיים.
הצגת הנרטיבים הלאומיים השונים מתוך גישה מקבלת, מאפשרת הכרה הדדית והפחתת הסטריאוטיפים שיש לכל צד כלפי משנהו. הצגתם לציבור מדריכי נוער המחויבים לשינוי חברתי יכולה ליצור אפקט חזק בשינוי האווירה בקרב בני הנוער – עם השלכות על הציבור הרחב. אנו משוכנעים כי לציבור המדריכים יש תפקיד מפתח בהשרשת רעיונות אלו בציבור – במיוחד במישור החינוכי והקהילתי בקרב דור המחר.  
אנו משוכנעים כי דווקא דרך החינוך הבלתי-פורמלי ניתן להביא לידי מעורבות חברתית פעילה למען הכלל ולביטוי עצמי של צורכי הפרט. הכרת הנרטיבים ההדדית תיעשה במסגרת הטבעית של פעילות הטיולים המשולבת באופן מובנה במסגרת הפעילות של תנועות הנוער. מתוך הצגת התרבות, המנהגים, וההיסטוריה של הצד השני יופחתו הסטריאוטיפים של הצד שני ותוכשר הקרקע לשיתוף פעולה בין קבוצות נוער יהודי וערבי. 

מטרות הפרויקט ויעדיו

1. הכנסת צעירים נוספים למעגל הדיאלוג הפתוח בין יהודים וערבים, על מנת להגיע להבנות ובסיס לדו-קיום מתוך כבוד הדדי ושת"פ מתוך שוויון.
2.  הרחבת התהליך והגדלת תהודתו - בהיותם של המשתתפים מנהיגים צעירים בעלי קבוצות חניכים קבועות.
3. להציע למשתתפים מסגרת להמשך פעולה משותפת בתום הפרויקט. זאת, על-ידי  קידום מטרות ומשימות  משותפות אשר תנועות נוער נוהגות להירתם אליהן.

הצגת הנרטיבים הלאומיים השונים מתוך גישה סובלנית, מאפשרת הכרה הדדית והפחתת הסטריאוטיפים שיש לכל צד כלפי משנהו. הצגתם לציבור מדריכי נוער המחויבים לשינוי חברתי יכולה ליצור אפקט חזק בשינוי האווירה בקרב בני הנוער – עם השלכות על הציבור הרחב. אנו משוכנעים כי לציבור המדריכים יש תפקיד מפתח בהשרשת רעיונות אלו בציבור – במיוחד במישור החינוכי והקהילתי בקרב דור המחר.

הפרויקט ינוהל על ידי ועדת היגוי המורכבת מאנשי חינוך וידיעת הארץ יהודים וערבים.  

         לוח זמנים

במהלך שנה"ל האקדמית יפגשו 40 מדריכים משני הלאומים בשמונה סיורים בני יומיים, אחת לחודש, במהלך סופה"ש.  במידה ונצליח לגבש קבוצה משמעותית מאותו איזור יתווספו לסופי השבוע מפגשי אחה"צ לאורך שנה"ל לשם העמקת ועיבוד החוויות. 

סופ"ש א' – טיול הכרות ראשוני שבירת הקרח ויצירת הכרות אישית ובין תנועתית .
סופ"ש ב' – הכרת והשוואת בין תנועות הנוער השונות לפעילויות ומתודות להכרות ולמיומנוית בסיסיות בטיול שטח.
סופ"ש ג'  -  התוודעות ראשונית לממד התרבותי בהדרכת הטיול בתרבות היהודית והערבית (אגדות על צמחים, בע"ח ומקומות. התייחסות לממצאים של תרבות חומרית בשטח  כמו שרידי בתי בד, גתות, מערות מעיינות  ועוד).
סופ"ש ד' – המשך והעמקת ההכרות עם הממד התרבותי בהדרכת הטיול (התייחסות האדם למרחב בשתי התרבויות. למשל, ההתייחסות למדבר כמקום חים או שממה או מעבר בשתי התרבויות).
סופ"ש ה'  – התוודעות לממדים של הזיכרון הפלסטיני והיהודי בהדרכת הטיול (על היסטוריה קרובה ורחוקה של מקומות אותם עוברים בטיול).
סופ"ש ו'  – התוודעות לאופן בו ניתן להעלות בעיות קונפליקטואליות דרך הדרכת הטיול (כפרים הרוסים, ח'רבות, בניה בלתי-חוקית ועוד).
סופ"ש ז' – המשך והעמקת קונפליקטים לאומיים שניתן לפגוש ולהעלות בהדרכת הטיול (מפגש עם אנשים "מקומיים" באופן מתכונן וכן עיסוק באופן בו ניתן ליצור מפגשים ספונטניים עם אנשים במהלך הטיול בישובים . כל זאת, כמתודה להעמקת החוויה בטיול). 
סופ"ש ח' – טיול שיודרך על-ידי חניכי הקורס, ידגים ויסכם את כל הנושאים שנלמדו בו. ובנוסף העלאת אפשרויות לפעילות המשך של משתתפי הפרויקט .

אמצעים להערכת הפרויקט

א. מפגש הערכה חודשי בהשתתפות שני המנחים ושני מורי הדרך שיניב דו"ח לועדת ההגוי.
ב. מפגש הערכה חד לאומי דו-חודשי.
ג. משוב בכתב למשתתפים בסוף התהליך.
ד. מפגש בקרה תקופתית עם ועדת ההגוי.